בתי הקפה בעיר סייגון וביתר וייטנאם

הקדמה

ישיבה בבית קפה הוא דבר פופלרי בכל העולם, אבל בווייטנאם מדובר בגן עדן. ישנן המון רשתות קפה והמון בתי קפה פרטיים + הקפה עצמו מעולה.
כאן בתמונה : בית קפה בעיר Hanoi (ב- Saigon לעולם לא לובשים מעילים…).

אם אתה ״נווד דיגיטלי״ ורוצה לעבוד עם המחשב הנייד שלך בבית קפה, אז וייטנאם הוא אחד המקומות הטובים ביותר עלי אדמות. בערים הגדולות ובמיוחד בסייגון, בתי הקפה הם גדולים ועם הרבה שקעים למכשירים האלקטרוניים + ה-wifi עובד טוב. אם אתה לא נווד דיגיטלי, אז פשוט שב בבית קפה והבט באנשים.

קפה בוייטנאמית נכתב כך : Cà Phê

איך הקפה מוגש בווייטנאם ?

זה תלוי איפה אתה נמצא בוייטנאם. אם אתה נמצא בעיר גדולה (Saigon, Hanoi, Danang), אז לרשתות הקפה יש מכונות איטלקיות רגילות שיכולות לייצר קפה בסגנון איטלקי, כמו למשל קפוצ’ינו.

לעומת זאת, בכפר, או בערים ללא הרבה תיירים, לרוב אין מכונות להכנת קפה ואין חלב טרי. אז הקפה מוגש בדרך הווייטנאמית המסורתית. אתה מקבל ספל עם פילטר מעל, ואז אתה צריך לחכות עד שכל המים יעברו לכוס שלך. זה לוקח בערך 10 דקות.

פילטר הקפה הווייטנאמי נקרא Phin.

ואז, אם אתה רוצה חלב עם הקפה שלך, אתה מקבל חלב מרוכז מתוק. חלב אינו מוצר פופולרי באסיה המסורתית וחלב הוא מוצר קשה לאחסון (צריך מקרר). אז במקום חלב טרי יש קופסאות חלב מרוכז.
לקפה עם חלב מרוכז מתוק אין טעם של Cappuccino. למי שהוא איטלקי או שואף להיות איטלקי, קפה עם חלב מרוכז זה כמו ספגטי עם קטשופ או כמו פיצה עם אננס (ואגב, באסיה, פעמים רבות יגישו לך ספגטי עם קטשופ ופיצה עם אננס).

כאן בתמונה: קפוצ’ינו שקיבלתי באי Phu Quoc. ל – resort הגדול על החוף הייתה מכונת קפוצ’ינו.

באופן אישי, אני בדרך כלל מוותר על שתיית קפה, כשאני לא מוצא קפוצ’ינו אמיתי (אלא אם כן אני נואש לחלוטין).
בתמונה: תה שקיבלתי בעיר Dalat

בתמונה: תה עם נוף על האגם בעיר Dalat.

זן הקפה המוגש בווייטנאם

הקפה שמוגש בוייטנאם מצוין. לא משנה איך זה מוגש (בסגנון מסורתי או איטלקי), החומר הבסיסי טוב. הטעם חזק.

קיימים בעיקר 2 סוגים של פולי קפה בעולם: Arabica ו- Robusta.
Arabica היא הסוג הפופולרי יותר, לפחות במערב. Arabica נחשב מתוחכם יותר מ- Robusta. קשה יותר לגדל Arabica, הוא יקר יותר והטעם מתוק יותר. Arabica מכיל פחות קפאין מאשר Robusta. זה עניין של טעם, יש אנשים שמעדיפים את האחד על פני השני.
בווייטנאם, Robusta הוא הפופולרי יותר. וייטנאם היא יצרנית ה- Robusta הגדולה בעולם. וייטנאם היא גם יצרנית הקפה השנייה בעולם באופן כללי, אחרי ברזיל. אתה יכול לראות את הדירוג של ייצור קפה לפי מדינה ב- Wikipedia.
הצרפתים הם אלו שהחדירו את ייצור הקפה בווייטנאם ב-1857.

אני לא מומחה לקפה (ולא מומחה לבירה או יין) ואני לא יכול להבחין בין סוגי הקפה שאני מקבל אבל אני יודע מתי הקפה טוב ובוייטנאם (ותאילנד), הוא טוב.

בתי הקפה הקטנים – החנויות הפרטיות

מלבד רשתות הקפה הגדולות, יש כמות אינסופית של מקומות קטנים שמגישים קפה.

בדרך כלל תראה וייטנאמים יושבים במקומות הקטנים האלה ולא תיירים. הקפה מוגש בדרך כלל בצורה המסורתית (פילטר+ חלב מרוכז).

יש לפעמים שרפרפים קטנים מפלסטיק בחוץ, והלקוחות יושבים ומתבוננים בעוברים ושבים ובתנועה הכבדה של הרכבים. השרפרפים הקטנים פופולרים בכל מקום בוייטנאם.

ישנם גם בתי קפה ניידים עם השרפרפים הקטנים. כאן בתמונה, מקום שבאים לראות את השקיעה של השמש בעיר – Vung Tau.

בית הקפה עם שרפרפי הפלסטיק יכול להיות גם על חוף הים.

כאן בתמונה, בית קפה ליד הנהר, בעיר סייגון.

ההיבט החשוב ביותר, כשאתה שותה קפה, הוא הנוף. כאן בתמונה הנוף מבית קפה בעיר Dalat. נוף מדהים.

כאן שוב, נוף מבית קפה בעיר Dalat.

אבל לפעמים אין נוף, רק קפה.

לפעמים יש בבית הקפה מכונה לקליית הגרעינים.

רשתות הקפה בעיר Saigon

סייגון היא העיר עם המספר הגבוה ביותר של קפיטריות מודרניות השייכות לרשתות גדולות. מספר 2 היא Hanoi. אותן רשתות פועלות גם במקומות אחרים בווייטנאם אך במספרים קטנים יותר. בעיר בינונית כמו Dalat או באי Phu Quoc, בקושי יש רשתות קפה (אבל יש הרבה בתי קפה פרטיים).

חלק מרשתות הקפה :

Cong Ca Phe

רשת הקפה המעניינת ביותר בווייטנאם. העיצוב הוא של בסיס צבאי (או כפר) מתקופת מלחמת וייטנאם בשנות השבעים. אין כלי נשק אבל יש הרבה פריטים שיכולים להיות שייכים למוזיאון.

כל בית קפה ייחודי בעיצובו. אתה תהיה עסוק בצילום תמונות. חלק מהסניפים קלסטרופובים יותר מאחרים, זה כמו להיות בתוך בונקר.

המלצרים לבושים ברוח המקום, בלבוש ירוק.

צעירים אוהבים מאד את רשת הקפה הזו.

לבתי הקפה Cong אין בדרך כלל מכונת קפוצ’ינו, אז אין קפוצ’ינו, הם מגישים קפה בסגנון מסורתי. ובכל זאת, זה לא אומר שהמשקאות פשוטים ובאיכות צבאית. להיפך, הם מגישים משקאות נחמדים מאוד.

נסה את הקפה עם קוקוס, זה רב מכר. גם המשקה קוקוס עם אורז ירוק נהדר.

אתה יכול לקרוא ספר, אם אתה מבין וייטנאמית

בווייטנאם פועלים כ-50 סניפים. רובם בסייגון והאנוי. אתר האינטרנט Cong Ca Phe.

Highlands Coffee

הם רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בווייטנאם. ישנם מאות סניפים והם עדיין בצמיחה. תמצא אותם בתוך הקניונים, ברחובות וליד מוזיאונים ואטרקציות תיירותיות.

יש להם מכונת קפה ויש להם קפוצ’ינו. המחירים זולים יותר מ- Starbucks. הבתי קפה לרוב מרווחים ועם ספות נוחות מאוד. יש עוגות קטנטנות שאפשר לקחת עם המשקה.

הם גם מוכרים חבילות של קפה, לקחת הביתה.
אתר האינטרנט Highland Coffee.

Starbucks + The Coffee Bean

אתה מכיר אותם. הם נמצאים כמעט בכל מקום בעולם וגם בווייטנאם.
הסניפים בווייטנאם די סטנדרטיים, וכן, יש קפוצ’ינו.

אני מעריך את זה שאפשר למצוא בבתי הקפה האלו Bagel עם cream cheese.
לרשת Coffee Bean יש גם ארוחות בוקר נחמדות עם ביצים.

אתר האינטרנט Starbucks ו- The Coffee Bean facebook

Trung Nguyen Legend

הם היצרן הגדול ביותר של קפה בווייטנאם. הם מייצאים את מוצריהם ליותר מ-60 מדינות. יש להם גם הרבה קפיטריות בווייטנאם. לאחרונה, הקפיטריות השתכללו, עם ברים בלבן, בחלק מהמקרים. הם מוכרים חבילות קפה לקחת. פעם הייתה פינת מים חופשית בסניפים, אבל עכשיו זה נעלם, לפחות בסייגון.

פעם היה סניף בסייגון עם חול על הרצפה, כמו בחוף הים. זה היה מיוחד.
בתקופת הקורונה, הם הוציאו את החול ומאז זה בית קפה רגיל.

אתר האינטרנט Trung Nguyen Legend

Katinat

Katinat חדשים יחסית בעיר סייגון. העיצוב נחמד. בני נוער אוהבים את הרשת הזאת. ראיתי הרבה פעמים בני נוער מביאים לבית הקפה את החתול שלהם. חתולים מאד יפים.

רשתות קפה נוספות :

The Coffee House, Phuc Long, Ru Nam

Kafa היא רשת פופולרית בעיר Hanoi

זיכרונות מתקופה קשה

מעניין להיזכר בבתי הקפה בסייגון בתקופת הקורונה (שנים 2020 עד 2022). באותה תקופה עצובה, אסור היה לשבת בבית קפה, רק “take away” היה מותר.
אז היית צריך לקנות את הקפה ולקחת אותו לספסל בפארק (בתקופות מסוימות, גם הפארקים היו סגורים).

כמה מבתי הקפה המציאו מכשירים מוזרים כדי לשמור על מרחק מהלקוחות. כאן בתמונה : מעין מנוף ששימש לאיסוף הכסף מהלקוח ולמסירת הקפה.

זה היה מוזר

למרבה המזל, בתי הקפה בווייטנאם פועלים היום כרגיל והם נהדרים, אז הבה נהנה מהם !

כאן בתמונה, בתי קפה לאורך “רחוב הספרים” בסייגון.

Maison Marou – שוקולד

אני מדבר עכשיו על שוקולד, לא על קפה.
בווייטנאם מגדלים גם פולי קקאו ואפשר למצוא שוקולד טוב בסופרמרקטים.
רשת מדהימה לשתות ולאכול שוקולד הם בתי הקפה של Maison Marou.